7ואם לא תגיע ידו. י"מ דלכך הקיל גבי שבועת ביטוי ובשבועת העדות ובטומאת מקדש וקדשיו להביא בעולה ויורד לפי שאינו נהנה כל כך בחטאו אבל האוכל חלב ודם וביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת ומפטם וסך ובא על הערוה שנהנים וכ"ש שפושטים ידיהם בעיקר הם בקרבן קבוע ונהנה מן ההקדש דאיכא תרתי שפשט ידו בשל הקדש וגם נהנה וכן וכחש בפקדון שנהנה וגם נשבע לשקר החמיר עליו להביא אשם בכסף שקלים. ואשם תלוי לפי שבני אדם מקילין בעצמן לבוא לידי ספק החמיר עליו ג"כ להביא אשם בכסף שקלים. והרמב"ן כתב הטעם שהקל בשבועות לפי שאינן חייבי כריתות ובטומאת מקדש וקדשיו אע"פ שהוא חייב כרת הקל בהם לפי שטועה בדבר מצוה כי הכהן האוכל קדשים או הבא למקדש להשתחוות או להקריב קרבן במצוה הוא עוסק. וקשה לדבריו למי שהי' לו תינוק למול אחר השבת ושכח ומל אותו בשבת שחייב לכ"ע אף על פי שבמצוה הוא עוסק כיון שאינו עושה בזמנו ולא טריד לדבר מצוה:8שתי תורים. לכך צריך להביא שנים שהן כנגד חטאת של עשיר שיש בה אימורין לגבוה ובשר לכהנים הכא נמי החטאת לכהנים והעולה לגבוה שאילו לא הי' מביא אלא עולה לא הי' לכהנים כלום ואלו הי' מביא חטאת לא היה לגבוה כלום שאין אימורין בעוף:
